החלטה בתיק בש"א 503/06

1.      בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת (עב' 1402/02).  פסק הדין הומצא לב"כ המבקשת ביום 15.05.06, כך שהמועד להגשת הערעור היה יום 14.06.06. הודעת ערעור נשלחה בדואר ביום 13.06.06, ונתקבלה בבית הדין ביום 15.06.06, דהיינו באיחור בן יום אחד.

2.      בפסק הדין נשוא הבקשה נפסק כמפורט להלן:

2.1.   בפסק דין (חלקי) מיום 28.03.04, אושרה החלטת המפקחת על עבודת נשים במשרד העבודה והרווחה שלא להתיר את פיטורי המבקשת בהיותה בהריון.

2.2.   בפסק דין משלים מיום 10.05.06 נקבע, כי המבקשת פוטרה שלא כדין, דהיינו בהיותה בהריון. כפועל יוצא מכך, נקבע כי המבקשת זכאית לתשלום שכר העבודה לו הייתה זכאית אילו עבדה בתקופת ההריון, וכן זכאית לשכר עבודה לתקופה של 45 יום מתום חופשת הלידה, לתמורת הודעה מוקדמת ולפיצויי פיטורים.

2.3.   בית הדין פסק כי הסכומים שנפסקו, למעט פיצויי פיטורים, אינם בגדר "שכר מולן", ואינם נושאים פיצויי הלנה. לעניין פיצויי הפיטורים נפסק כי הייתה מחלוקת של ממש בין הצדדים בדבר עצם הזכאות, ולכן פיצויי ההלנה הופחתו להפרשי הצמדה וריבית כדין.

2.4.    ערעור המבקשת נסב על אי פסיקת פיצויי הלנת שכר ואי פסיקת פיצויי הלנת פיצויי פיטורים.

3.      להשלמת התמונה יש לציין כי  המשיב ערער על כל הקביעות שנקבעו בפסק הדין החלקי מיום 28.03.04 ובפסק הדין המשלים מיום 10.05.06. (עע 377/06)

4.      נימוקי הבקשה אשר נתמכו בתצהיר של המבקשת הינם:

4.1.   המבקשת עוברת בימים אלה תקופה קשה, בשל סכסוך בו היא מצויה עם בעלה ובגינו היא עומדת בפני גירושין. המבקשת גם מטופלת בשני ילדים קטנים.

4.2.   בשל המצוקה הנפשית אליה נקלעה, לא הצליחה המבקשת להתפנות ולטפל בערעור, ולא מצאה את הזמן והכוח להיפגש עם בא כוחה בעניין.

4.3.   רק ביום 13.06.06 הצליחה המבקשת להתפנות ולהגיע לבא כוחה, והודיעה כי היא מעוניינת בהגשת הערעור. לפיכך, באותו היום הוכן הערעור ונשלח בדואר רשום אקספרס לבית הדין הארצי לעבודה, שם התקבל באיחור של יום.

4.4.   המשיב הגיש בעצמו ערעור על פסק הדין, כך שלמעשה לא יגרם כל נזק בהארכת המועד להגשת הערעור שהגישה המבקשת, שכן ניתן יהיה לדון בשני הערעורים בצוותא.

5.      המשיב התנגד לבקשה,  מנימוקים אלה:

5.1.   מן הבקשה להארכת מועד ולתצהיר המצורף אליה עולה  כי לאחר קבלת פסק הדין במשרדו של בא כוח המבקשת הוא שוחח עמה וכן דן עמה באפשרות של הגשת ערעור.

5.2.   לא צורף לתצהיר המבקשת כל מסמך התומך בטענותיה.

5.3.   בא כוח המבקשת התרשל בכך ששלח את הערעור בדואר רשום אקספרס ולא על ידי  שליח או בדרך אחרת שתבטיח שהערעור יגיע בזמן.

6.      בהתאם לתקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991, בית הדין מוסמך להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור " מטעמים מיוחדים שיירשמו".

7.      כאמור, על פסק הדין נשוא הבקשה תלוי ועומד ערעור שהגיש המשיב.  הן על פי פסיקת בית המשפט העליון, והן על פי פסיקת בית דין זה, קיומו של הליך תלוי ועומד בין הצדדים, מהווה טעם מיוחד להארכת מועד להגשת ערעור.

... קיומו של הליך תלוי ועומד באותו עניין בפני בית משפט מהווה טעם מיוחד למתן ארכה. בשל כך, במקרה כזה, הדגש הוא על קיומו של טעם סביר לאיחור, ואף אם טעם זה אינו מהווה, כשלעצמו, טעם מיוחד למתן ארכה, הרי שבשים לב לקיומו של הליך תלוי ועומד בבית המשפט, די בו בדרך כלל כדי להצדיק מתן ארכה".